ארכיון חודשי: ינואר 2011
שילמתם למשרד התמ"ת תשלום בגין אימות חתימה? מגיע לכם כסף בחזרה
אם גם אתם הגשתם בקשה להשתתפות בעלות מעון יום / משפחתון / צהרון המוכר על ידי משרד התמ"ת;
אם גם אתם נדרשתם לשם כך לחתום על כתב ויתור על סודיות;
ואם גם אתם נדרשתם לשלם עבור אימות החתימה שלכם על ידי עו"ד,
אתם זכאים להחזר כספי.
כך החליט מנכ"ל משרד התמ"ת, שהפיץ היום הנחיות להחזר כספי, כדלקמן:
1. ההחזר הכספי ישולם על פי גובה התשלום ששילם ההורה בפועל, עד לסך של 178 ₪ (הורה אחד), או 255 ₪ (שני הורים).
2. התשלום עבור אימות החתימה בוצע טרם יום 13.1.2011.
את ההחזר יש לבקש כך:
- לכתוב מכתב בקשה עבור החזר כספי ולציין שם מספר ת.ז. של הילד.
- לצרף למכתב את כתב הויתור על הסודיות (צילום או מקור).
- לצרף צילום שיק מבוטל.
- לצרף חשבונית המקור שהוצאה ע"י עוה"ד אשר אימת החתימה.
- את הבקשה יש לשלוח באמצעות דואר רשום לכתובת: אגף בכיר מעונות יום ומשפחתונים (עבור החזר כספי לאימות חתימה על כתב ויתור סודיות) לידי מר רחמים לוי, רח' בנק ישראל 5 ירושלים, זאת עד ל – 19.2.2011. בקשה שתגיע אח"כ, תידחה.
רכש מנוי "טריפל" של הוט – התאכזב מהשירות – וזכה ב- 7,750 ש"ח !
טענות התובע:
התובע, שביקש להצטרף כלקוח חדש בחבילה המשולשת – "טריפל", הכוללת קו טלפון ביתי, אינטרנט במהירות של 1.5M וחבילת ערוצים "אנלוגיה", כל זאת תמורת 183 ₪ לחודש (בתנאי שההתחברות היא ל- 24 חודשים), גולל את מסכת הייסורים הבאה שעבר:
- בזבוז זמן:
התובע התנה את ביצוע ההתחברות בשעות שתואמות את שעות עבודתו ואורח חייו – ביום שישי בשבוע ובמהלך השבוע לאחר השעה 20.00. בפועל מגוללת תביעתו מסכת של תלאות, בזבוז זמן, התעמרות מטעם הנתבעות בכל הקשור עם הגעת טכנאי לביתו בשעה מתואמת לצורך ההתקנה והחיבור הראשונים, ולבסוף – ביצוע התקנה לאחר תלאות טלפונים, המתנות, בזבוז זמן שארכו 12 ימים תמימים. בעניין זה נפסק כי הנתבעות נהגו בחוסר תום לב וזלזול בוטה במתן השירות לתובע, בביצוע ההתחברות, תוך ניצול לרעה של מעמדו הנחות של התובע כצרכן מחד, ומעמדן העדיף כספק שירותים גדול , והכל לאחר שמסר את כרטיס האשראי שלו, תוך זלזול בזמנו היקר. מאחר וגרסתו לעניין תלאותיו לא נסתרה, חוייבו הנתבעות לפצותו בסכום כולל של 1,000 ₪.
2. בקשה להתנתק לאור הפרות חוזה:
התובע טען כי לאחר ביצוע ההתקנה "היו כל הזמן בעיות עם האינטרנט, בעיקר במהירות הגלישה וההורדה אחרי השעה 20.00". פניות רבות לנותני השירות ואנשי התמיכה הטכנית העלו כי הבעיה (גלישה במהירות של 2/3 מהמוזמן) אינה פתירה.
לאור כשלון הנתבעות באספקת אינטרנט במהירות של 1.5 M ביקש התובע להתנתק משירותי הנתבעות. או אז – נדרש לשלם קנס יציאה של 750 ₪ !
לאור זאת, קבע בית המשפט שהוט תשלם לתובע 750 ₪, שהרי כאמור אם היה משלם קנס זה, היה יכול להתנתק משירותי הנתבעות ולפנות לספק איכותי יותר.
3. פיצוי בגין גריעת ערוץ מחבילת הערוצים
התובע רכש חבילת ערוצים שכונתה ע"י הנתבעות "אנלוגיה", וכללה את ערוץ AXN.
למרות זאת, כשביקש לצפות בה – נדרש לשלם תוספת תשלום, ובגין הפרה זו חוייבו לפצות את התובע בסכום של 1,000 ש"ח.
4. פיצוי בגין אובדן ימי עבודה, שיחות טלפון, עגמת נפש והוצאות משפטיות
התובע, שהוא בעל מקצוע שאמור לעשות לביתו ולהקדיש מזמנו עפ"י בחירתו ולפרנסתו, נאלץ להקדיש זמן רב מזמנו וממרצו ל"טיפול/שיחות עקרות" אל מול הנתבעות, נאלץ לשאת בהוצאות בשיחות הטלפון המרובות, , והכל למרבה הצער ללא הועיל, ולכן חוייבו הנתבעות לפצותו בסכום כולל נוסף של 5,000 ₪.
לסיכום
בסה"כ חוייבו הנתבעות – שבית המשפט לא חסך מהן את "מחמאותיו" – לשלם לתובע סך של 7,750 ₪ בצירוף אגרת הגשת התביעה.
והמסקנה? גם אתם יכולים. זמנכם אינו הפקר!
"פקח חנייה יקר: אמרו לי במוקד להשאיר לך פתק על השמשה". תופס?
כשגברת שרון, התובעת, חנתה את רכבה ברחובות חיפה, ושלשלה למדחן את מחיר החנייה כדין, היא לא חשבה שתמצא את עצמה, 4 שנים לאחר מכן, מתדיינת בבית המשפט מול עיריית חיפה….
מעשה שהיה כך היה:
- בשנת 2006 רכשה שרון תו חניה והחנתה את רכבה בחיפה.
א. תוקפו של תו החניה היה עד השעה 13:07, ובתום הזמן, כשניגשה להוציא תו חדש, המדחנים שהיו בקרבת מקום לא עבדו.
ב. התובעת התקשרה למוקד העירוני על מנת לברר מה עליה לעשות, והטלפנית ייעצה לה להשאיר פתק לפקח (בהנחה שזמן החניה הינו למספר דקות ולא לזמן ארוך), ולהסביר בפתק כי המדחנים לא עבדו.
ג. התובעת עשתה בהתאם לייעוץ שניתן לה טלפונית, ולאחר 10 דקות גילתה כי הפקח הוציא לה דו"ח חניה.
ד. התובעת חיפשה את הפקח והסבירה לו את השתלשלות העניינים, והוא הפנה אותה לעירייה.
ה. למחרת, התובעת שלחה לנתבעת מכתב – הסבירה את השתלשלות העניינים כמפורט לעיל וביקשה לבטל את הדו"ח. התובעת סברה כי בכך העניין נסגר.
2. כעבור למעלה משנה ושלושה חודשים קיבלה דרישה לתשלום הדו"ח בתוספת קנס, והדבר הגיע עד עיקול רכב (!). התובעת נאלצה בסוף, וחרף כל הסבריה, לשלם את קרן החוב כולל קנסות בסך של 570 ₪.
3. התובעת הגישה תביעה ודרשה לקבל את סכום הדו"ח בחזרה, וכן פיצוי עבור עוגמת הנפש, הטרדה, הטרחה והטרטור שנגרמו לה עקב הוצאת הדו"ח. התובעת טענה, כי אלמלא הייעוץ שניתן לה מטעם הנתבעת, היא לא הייתה מקבלת את הדו"ח מלכתחילה (היא לא הייתה משאירה את רכבה באותו מקום והייתה דואגת להעבירו למקום חניה ללא תשלום ו/או הייתה מחפשת מקום חניה רחוק יותר).
עיריית חיפה טענה כי:
- תקלה במדחן (המוכחשת כשלעצמה), אינה מהווה עילה לביטול דו"ח חניה.
- לאור נסיבותיו המיוחדות של התיק, ניתן להשיב לתובעת את הסך של כ 600 ₪ שהתובעת שילמה בגין הדו"ח.
בית המשפט קיבל את טענות התובעת, וקבע כי:
- עיריית חיפה תשיב לתובעת את סכום הדו"ח בתוספת הקנסות.
- כמו כן עיריית חיפה תפצה את התובעת בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה ובגין הוצאות המשפט, ובסה"כ – 1,500 ₪.
והמסקנה ?
אם אתם מסתמכים על עיצה טלפונית של איש שירות, מוקדן, תומך וכיו"ב, בקשו שם מלא, ותעדו את העניין – אפילו במייל חוזר, ממש כך:
"ביום זה וזה הציע לי זה וזה מחברת זו וזו לבצע פעולה זו וזו" (ושלחו לעצמכם).
שיהיה ליום סגריר.
פיתו צרכנים בפייסבוק – ומשרד התמ"ת התערב
"רק היום – 50% הנחה";
"19.99 לערכת התנסות!"
"הפלגה ב- 199 דולר בלבד!"
מי לא מכיר את המבצעים מסנוורי-העיניים ופותחי-הכיס הללו, שקופצים עלינו מכל פינה בעת גלישה בפייסבוק …
אתמול הביע משרד התמ"ת את דעתו בעניין, וקבע כי אין מקום בפייסבוק לפרסומים מטעים.
מעשה שהיה, כך היה:
עו"ד פינקוס תמר, הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן במשרד התמ"ת, הורתה לחברת מנו ספנות בע"מ להסיר באופן מיידי פרסומים מטעים המופיעים בדף הפייסבוק של החברה ובאתר שלה.
משרד התמ"ת קבע כי הפרסומים פורסמו בניגוד להוראות חוק הגנת הצרכן, כאשר:
- חברת מנו ספנות פרסמה מחיר הפלגה ב-199$ – כאשר בפועל לא ניתן היה לרכוש את כרטיס ההפלגה במחיר שפורסם, המחיר שנדרש היה מעל 199$.
- בתקנון החברה לא הופיע מידע לגבי זכות הביטול של הצרכן, מועד הביטול ואופן הביטול כפי שנדרש בחוק הגנת הצרכן.
הממונה כתבה בעניין זה כי:
"על העוסק לנקוט במלא השקיפות בפרסומים אותם הוא מציג זאת כדי למנוע הטעית צרכנים ופגיעה בזכויותיהם".
והבהירה כי הדרישה להסרת הפרסומים יצאה בעקבות תלונות צרכנים (שטענו כאמור, כי ההפלגה פורסמה במחיר של 199$ בלבד, בעוד שבפועל המחיר שנדרש היה גבוה מכך).
עו"ד פינקוס ציינה כי הצגה ופרסום של מחיר הפלגה, היוצר מצג כי המחיר זול מכפי שהוא בפועל מהווה עבירה לכאורה של הטעיה בניגוד לסעיף 2 לחוק הגנת הצרכן.
כמו כן, ולגבי זכות הביטול, הובהר כי דמי הביטול במקרה של ביטול עסקה במכר מרחוק אמורים להיות בגובה 5% או 100 ₪ (לפי הנמוך מביניהם, ובטווח זמנים מסויים), אך התקנון לא פירט זאת.
ולסיכום:
הממונה דרשה מחברה להעביר לידיה בתוך 7 ימים את התיקונים בפרסומים ובתקנון, ככל שיבוצעו, וקבעה כי ככל שלא יבוצעו, ייחשב הדבר כהפרה מתמשכת, וסנקציות יינקטו.
ולכם אני מזכירה:
"עסקה מרחוק" – בשל אופייה המיוחד (אתם הרי לא יושבים מול סוכן נסיעות בחדר ומעלעלים בתמונות המלון), ניתנת לביטול.
כמו כן, חלות לגביה חובות גילוי רחבות מצד המוכר.
עבדו עליכם? רשמו לכם בהזמנה דמי ביטול גבוהים מהמותר בחוק, וחתמתם? אל דאגה!
החוק שמגן עליכם גובר, ולכם רק נשאר להסביר זאת לסוכן ולדרוש את שמגיע לכם.
בהצלחה.
הרכבת לא הורידה אתכם בתחנה? קבלו 1,200 ש"ח פיצוי!
כל מי שנוסע ברכבת מכיר את הרגע בו מתקרבים לתחנה המיועדת, קמים, לוקחים את התיק, ומתחילים לפלס את הדרך לכיוון הדלתות. כאשר הרכבת עוצרת, והדלתות נפתחות, ממהר הנוסע לדלג החוצה לרציף, המשך…
כשהאשה בגדה בבעל שבגד
בית הדין הרבני בתל אביב קבע לאחרונה כי אשה, שיחסיה עם בעלה עלו על שרטון, הם נפרדו, והוא היה בקשר עם אשה זרה – תאבד את כתובתה מאחר והתנשקה באופן חד פעמי עם גבר זר.
מעשה שהיה כך היה:
- הצדדים נפרדו כשהאשה הייתה אחרי טיפולי פוריות ארוכים וקשים, ונשברה מכך נפשית.
- היה לה ידיד שעזר לה נפשית להתגבר על המשבר שבפרידה.
- ערב אחד הם ישבו באוטו ודיברו, לאחר שחזרו מהצגה, האשה בכתה הרבה והם התנשקו.
- הבעל שלח חוקרים פרטיים שצילמו את האירוע, ונטען שהאשה ביצעה בגבר הזר מין אוראלי.
דיון:
- המין האוראלי לא צולם, כך שהעניין לא הוכח, ואין לדון בו.
- האשה מודה כאמור כי התנשקה עם הידיד.
- מעשי האשה מהווים בסיס לפסק הדין, כשדעתם של 3 הדיינים הייתה כדלקמן:
א. הדיין הראשון קבע כי האשה עברה על "איסור התייחדות אשת איש עם גבר זר": אין לזלזל באיסור זה בשום אופן, גם לא "מטעמי סעד נפשי וכיוצא", ובטח לא בשעות הקטנות של הלילה, וכי מדובר בהתנהגות שאינה הולמת אשת איש: "אין מדובר פה על נשיקה גרידא אלא "נשיקה צרפתית" עם גבר זר …התנהגות כזו הינה בגדר עוברת על דת הגובלת בכיעור". מעשים אלו מערערים את זכאותה לכתובתה, אך כרגע היא לא תישלל, ורק לאחר קבלת חוו"ד רואה חשבון לגבי כספי הצדדים, תתקבל החלטה בעניינה.
ב. הדיין השני פסק כי האשה הפסידה את כתובתה, וזאת מחמת הודאתה הברורה ("התנשקנו והתרפקתי עליו").
ג. הדיין השלישי פסק שלטעמו מעשי האשה הם מעשי כיעור, מאחר והייתה כאן התייחדות של זמן מרובה ….שהיא מוגדרת כ"התייחדות לשם זנות" ולא כהתייחדות רגילה… האשה חייבת לקבל את גיטה ולהפסיד את כתובתה.
העובדה שהבעל קשר קשרים עם אשה זרה מצויין בפסק הדין אך אין לגביו דיון (!!!).
לסכום
דעת הרוב התקבלה.
נפסק שהצדדים יתגרשו, וכי האשה תפסיד את כתובתה.