יכול להיות שאתן מכירות את התרחיש הבא:
דורית: "אבי, שלום, תודה שהסכמת להיפגש איתי, אני פשוט רוצה לספר לך משהו. אההה… אני… אההה…אני ב… בהיריון".
אבי: "וואלה? היריון? אני בהלם. איך עשית לי את זה עכשיו… אני לא מאמין! טוב, תשמעי חביבתי, זה לא מתאים לי כל הסיפור הזה. אני מצטער. אנחנו נצטרך להיפרד".
דורית: "אבל אבי…. אההה, תשמע, אתה לא … אתה לא יכול, כאילו, החוק לא מרשה לך לפטר אותי, ככה, מה, רק בגלל שאני בהיריון…."?
אבי: "אה, זה? זה לא בעיה. את עוד לא עובדת פה חצי שנה, אז הכל בסדר, אין שום בעיה מבחינת החוק. תשמעי, שיהיה לך באמת בהצלחה, עם התינוק והכל. להתראות".
מספרות על ההיריון – ונשלחות הביתה
נשים רבות מתלבטות אם לספר למעסיק את דבר הריונן, ומתי.
מצד אחד, הן רוצות לספר לו מאוחר ככל הניתן, אך החוק דורש גילוי בחודש חמישי, והבטן מבצבצת לעיתים גם קודם לכן.
הן גם חוששות להתגלות כשקרניות-שניסו-להסתיר-ונתפסו, אך מצד שני חשוב להן לצבור וותק של חצי שנה בעבודה, כדי להיכנס "לתקופה המוגנת" מפני פיטורים.
כך או כך, נוצר מצב, שבנוסף לכל ההתרגשות של תחילת היריון, נושא זה של "מתי לספר", מטריד את מנוחת ההריונית ללא הרף.
מאמר זה נועד להבהיר, אחת ולתמיד, באילו מקרים פיטורי אישה בהיריון הם אסורים, ומתי מותר לפטרה גם כשהיא בהיריון:
חצי שנת עבודה
כשאבי אומר לדורית ש"הכל בסדר", וש"אין שום בעיה מבחינת החוק", הוא מתכוון לחוק עבודת נשים, האוסר על פיטורי אשה בהיריון. החוק קובע זאת לגבי נשים שעבדו באותו מקום במשך חצי שנה ומעלה, ומחייב קבלת היתר מהממונה על חוק עבודת נשים במשרד התמ"ת, טרם הפיטורים. לכן, על פניו נראה כי אבי צדק, שהרי דורית עבדה אצלו בעת הפיטורים רק 5 וחצי חודשים, אך להלן נראה שאבי בכל זאת שגה:
א. מניין 6 החודשים – תקופה זו נספרת מיום תחילת עבודתה של דורית, ועד לתאריך ניתוק יחסי עובד מעביד (דהיינו יום העבודה האחרון). כך, תאריך סיום העבודה של דורית נקבע לחודש לאחר פיטוריה, שכן נדרשה חפיפה מסודרת לתפקיד והודעה מוקדמת, ולכן יום סיום ההעסקה שלה חל בעת בו מלאו להעסקתה 6.5 חודשים (דורית למעשה נכנסת כך ל"תקופה המוגנת").
ב. אישור מהתמ"ת – במידה ואבי היה מחליט לשלוח את דורית הביתה, מבלי שקיבל היתר מהתמ"ת לפטרה, הייתה זו טעות מצידו: אבי חייב להמתין לקבלת היתר בפועל (ובעניין זה יוער, כי הממונה לא אמור לתת אישור פיטורים כאשר הוא מאמין שהפיטורים נובעים מההיריון).
ג. שימוע – בנוסף, אבי קיבל את החלטת הפיטורים מבלי שביצע לדורית שימוע כדין. רק בשל כך, דורית תוכל לתבוע ממנו פיצויים (לינק למאמר הקודם).
ומה לגבי מי שטרם השלימה 6 חודשי עבודה?
לשמחתה של דורית, גם אם לא הייתה משלימה 6 חודשי עבודה במועד סיום ההעסקה, עדיין פיטוריה בנסיבות הספציפיות היו אסורים. זאת, לאור חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, האוסר על הפליית אישה בשל הריונה: שהרי, לאבי לא הייתה באמת כל סיבה אחרת לפטר את דורית! הוא פיטר אותה מייד כשסיפרה לו על ההיריון, בגלל ההיריון, ואמור להיות לה קל יחסית להוכיח את הקשר בין השניים (אין הוכחות לכל עניין נוסף). כמובן שניתן לתעד את שיחת הפיטורים, או לשמור התכתבויות מפלילות, וכך להוכיח כי הפיטורים נעשו בניגוד להוראות חוק השוויון, בחוסר תום לב ובניגוד לחוקים המגנים על כבוד האדם וחופש העיסוק.
ולפעמים – פיטורים הם רק פיטורים
וכמובן לסיום, אי אפשר להתעלם מהמקרים בהם כן מותר לפטר אישה בהיריון, עם כל הצער שבדבר. מדובר במקרים בהם אין כל קשר בין הפיטורים להריון: העובדת פשוט לא משתלבת בתפקיד, ניתנו לה התראות טרם פיטורים, והמצב אינו משתפר. עובדת כזו, שפוטרה בחודשי העבודה הראשונים בחברה, טרם נודע למעסיק כי היא הרה, וללא כל קשר להיריון – תיאלץ בדרך כלל לקבל את הדין ולחפש עבודה חדשה, כשכרסה בין שיניה.
שאלה – אני עבדתי במקום עבודה מתחת לחצי שנה והחליטו לקצץ לי במשרה. וכמובן שדאגו לתעד הכל.. עם תאריכים..
בהתחלה טענו שזה עקב תקציב, אחכ שהמשרה לא מצריכה כמות שעות שכזו.. ואז – לפתע, החליטו להביא עוד בחורה למשרה מקבילה אליי וגם שראו שאני לא נעלמת אחרי השעות שאני אמורה ללכת החליטו לתת לי שעות נוספות. לאחר הלידה נתנו לי לעבוד מהבית באותה משרה ופתאום צץ עוד תקציב- היא אמרה לי שיחזירו לי בהדרגה למשרה מלאה.
האם זה מספיק בשביל להבין שזה ככ שקוף וברור שזה עקב ההריון!?
לתשובתך אודה.
היי ליטל – פני אליי למייל בבקשה ?
תודה!