אם תקלידו את המילה "זכות" ברשת, תגלו שלל מדריכים וזכותונים מכל מיני סוגים, המפרטים בפניכם את זכויותיכם: "זכותך לדרוש" כך וכך, "זכותך לקבל" כהנה וכהנה, הנתונים רבים והמידע מציף.
לרגל השנה החדשה שבאה עלינו לטובה, ולאור העובדה שגם השנה אני מקווה להמשיך ולהעביר לכם מידע שימושי שיסייע לכם בחיי היומיום, החלטתי לנסות ולקבץ את עשרת הדברות לאזרח: עשרת הזכויות הבסיסיות ביותר המגיעות לנו כאזרחים במדינה זו.
בואו ונתחיל מזכויותינו הבסיסיות כפרטים במדינה
- חופש הביטוי
חופש הביטוי הינו זכות שהותוותה כבר במגילת העצמאות שלנו, והיא למעשה הזכות הבסיסית שיש לכל אחד מאיתנו להגיד למי שאנחנו רוצים, את מה שאנחנו רוצים להגיד, מבלי לחשוש לשלומנו. כמובן שיש להפעיל זכות זו במידתיות ובטעם טוב, וזו הסיבה שחוק איסור לשון הרע, למשל, אוסר על הוצאת דיבה ללא שיש לה יסוד עובדתי. מעקרון זה של חופש הביטוי נגזר גם חופש העיתונות המוכר לנו כל כך, וגם הזכות הכה חשובה: הזכות להפגין ולמחות, שרבים מאיתנו עשו בה שימוש בקיץ האחרון.
- שוויון זכויות "ללא הבדל דת, גזע ומין"
גם זכות זו נולדה במגילת העצמאות, ובעבר הלא רחוק היא סייעה לנשים לבחור – ואפילו להיבחר. כיום הדברים נראים קצת אחרת, אך עדיין יש מגזרים שלמים שזקוקים להגנת החוק בכדי לקבל יחס שוויוני: כך למשל, זכותו של כל אזרח במדינה להיכנס ולקבל שירות מכל מקום שפתוח לציבור. זוהי זכות שאינה ברורה מאליו, וכולנו מכירים את המקרים בהם מועדון זה או אחר סירב לקבל לשורותיו אורח שצבע עורו לא מצא חן בעיניו. מועדונים אלו חוייבו לשלם לאורח שנשאר בחוץ פיצויים בסכומים גבוהים ביותר, וכן זכו לפרסום מביש בכלי התקשורת.
ומה הן זכויותינו הראשוניות כעובדים?
- אסור להעסיק עובד מבלי לתת לו "הודעה בכתב"
נתחיל מבראשית: כיום אסור להעסיק אף עובד, גם לא עובד זוטר או זמני, מבלי שתנאי העסקתו הבסיסיים יעלו על הכתב, כך.
בהודעה שתימסר לעובד צריכים להיות מפורטים שכרו, שעות עבודתו ותנאיו, ומי שמעסיק אתכם מבלי לקיים הוראה זו – יכול למצוא עצמו מואשם בפלילים.
- אין להעסיק מתלמדים ללא תשלום
היום גם אסור לדרוש מאיתנו להתנסות, או להתלמד, מבלי שישלמו לנו על זמננו, ואפילו אם מדובר במשמרת ניסיון של 5 שעות בלבד. עובדת אמיצה בפיצריה, שעבדה במשמרת ניסיון מבלי ששולם לה שכר בגינה, לא הססה לפנות למשרד התמ"ת, וזה הגיש כנגד המעסיק כתב אישום פלילי.
5. אין לפטר עובד מבלי לקיים שימוע
זכויותינו הבסיסיות בעבודה אוסרות כיום על פיטורינו מבלי שנדע למה. למעשה, כיום אסור לפטר אותנו – מכל מקום עבודה – מבלי שתינתן לנו הזדמנות לטעון בפני המעסיק, המעוניין לפטר אותנו, את כל טענותינו בתגובה לטענותיו כנגדנו. כך למשל, אם הואשמנו במחדל מסויים, עלינו לקבל אפשרות להסביר את שאירע, מזווית הראייה שלנו. המעסיק מצידו מחוייב לשוב לחדרו לאחר השיחה, לשקול היטב את הדברים ורק אז לקבל החלטה אם לפטר אותנו, או לא.
- כיום ניתן להתפטר ולקבל פיצויים
בימינו קל יותר לעזוב את מקום העבודה: פיצויי הפיטורים אינם מהווים עוד, במקרים רבים, שלשלאות הכובלות אותנו למקום עבודה בו איננו מעוניינים לעבוד: סעיף 14 מעביר לעובד את הבעלות על הכספים במקרה עזיבה, וגם קיימים מקרים רבים מאד בהם עובד מתפטר יכול לנצל את זכותו להתפטר בדין מתפטר, ולקבל פיצויים מלאים, ראו כאן וכאן את פירוט המקרים.
ומה לגבי זכויותינו הבסיסיות כצרכנים?
- חובת סימון מוצרים
בעולם של ימינו, בו השפע מציף את המדפים בסופר וההיצע הינו רחב מאין כמוהו, הזכות הבסיסית שלנו – לדעת מה אנו צורכים ומה אנו מכניסים לגופם של ילדינו היא זכות בסיסית. ואכן, המחוקק מחייב כיום את היצרנים לספק לנו את המידע הבסיסי על כל מוצר, ובכתב: כך יופיעו על כל מוצר שמו, ארץ ייצורו, כמותו, הוראות שימוש ואחסון, ובמוצרים מיוחדים כגון תרופות ומזון – גם מלוא מרכיביו של המוצר.
- חובת מתן תעודת אחריות
חשוב לדעת שהחוק מחייב כיום יצרנים של מוצרי חשמל, אלקטרוניקה וגז לספק לנו תעודת אחריות לשנה מיום הרכישה או ההתקנה של המוצר. האחריות מחייבת את היצרן לתקן כל קלקול שנתגלה במוצר במהלך תקופת האחריות, ולהחליף כל חלק של המוצר, אם נדרש, וזאת ללא שיידרש תשלום נוסף בגין תיקון זה. זכרו זאת!
9. זכות ביטול עסקה
ומה קורה כשהמוצר פגום ביסודו, או שונה מזה שחשבנו לרכוש? במקרה זה המוכר חייב לתקן את הפגם שגילינו, או לחילופין לספק לנו מוצר חדש ותקין במקומו. בעניין זה חשוב להבין שכל שינוי מהמובטח לנו, או מהמצויין על האריזה, ייחשב כאי התאמה שיחייב את המוכר להחלפה כאמור.
- זכות החזרת מוצרים
בימינו ניתן גם להתחרט ולבטל את העסקה, אפילו אם המוצר תקין לחלוטין! בתי עסק מחוייבים כיום לקבל מאיתנו בחזרה מוצר שהתחרטנו על רכישתו, ולהשיב לנו את כספנו. זכות החזרת המוצר כפופה לתשלום דמי ביטול סמליים בלבד, ומותנית בטווח זמנים מסויים, שנע בד"כ בין יומיים (ביגוד) ל- 14 יום (ריהוט למשל).
