מעסיק ישלם 30,000 ש"ח לעובדת שפוטרה לאחר שהודיעה לו על כוונתה להרות

מעשה שהיה כך היה

  1. התובעת עבדה כסוכנת מכירות בחברה העוסקת בתחום הדפוס והשילוט הדיגיטלי.
  2. לטענתה, כשבוע לפני שהחלה בטיפולי פוריות, פנתה אל מנהלה הישיר ושיתפה אותו בדבר טיפולי הפוריות המתוכננים ומאותו היום חל שינוי לרעה ביחסם של מנהליה כלפיה.
  3. לאחר מכן זומנה לשיחת הבהרה ובה הובע בפניה חוסר שביעות רצון מעבודתה.
  4. כחודש לאחר שהודיעה על טיפולי הפוריות, זומנה לשיחה בה נשאלה אם היא הרה.
  5. משהשיבה בשלילה וסיפרה כי היא מצויה בטיפולי פוריות, הודיע לה בעל החברה על פיטוריה.

טענת העובדת

העובדת טענה בבית המשפט כי פוטרה שלא כדין ולכן היא זכאית לפיצוי.

החברה טענה

  1. התובעת פוטרה מאחר שלא עמדה ביעדי המכירות שנדרשו ממנה.
  2. 'שיחת ההבהרה' נערכה כשלושה חודשים בטרם נמסרה לה הודעת הפיטורים ובטרם החלה בטיפולי הפוריות.
  3. התובעת נשאלה אם היא הרה על מנת להימנע ממצב של פיטורים בניגוד לחוק.
  4. בשום שלב במהלך אותה שיחה לא סיפרה לו התובעת על טיפולי הפוריות.

בית הדין קיבל חלקית את התביעה וקבע כי

  1. התובעת אינה זכאית לפיצוי מכח חוק עבודת נשים – שכן לפי החוק כפי שהיה בתוקף בתקופה הרלבנטית – נדרשת העדרות בפועל של העובדת לצורך טיפולי הפוריות בכדי לזכותה בפיצוי, ואילו במקרה הנדון, לא הוכיחה העובדת כי אכן נעדרה מעבודתה בשל טיפולי הפוריות.

[בעניין זה שימו לב כי החוק תוקן וכיום אין צורך להוכיח היעדרות של המטופלת מהעבודה, בפועל !!]

2. עם זאת, פיטורי התובעת נעשו בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. התובעת סיפרה לבעל החברה כי החלה בטיפולי פוריות בשיחת הפיטורין, והוא אף ידע כי עברה בעבר הפלה ועל תכניותיה להרות.

3. על החברה ובעליה הנטל להוכיח כי לא היה קשר בין תכניותיה של התובעת להרות וטיפולי הפוריות לבין הפיטורים, ומשנטל זה לא הורם, יש לקבוע כי כי ההפלה וטיפולי הפוריות היוו שיקול בהחלטה לפטר את התובעת.

4. בקביעת גובה הפיצוי התחשב בית הדין בכך שטיפולי הפוריות או כוונת התובעת להרות אכן היוו שיקול בהחלטה לפטרה, ומאידך בחוסר שביעות הרצון מעבודתה ובעובדה שהתובעת לא היתה מעוניינת לחזור לעבוד לאחר שהרתה, ובהתאם לכך נפסק כי התובעת זכאית לפיצוי של 30,000 ש"ח בגין פיטוריה שלא כדין.

5. התובעת גם זכאית להשלמת פיצויי פיטורין.

6. יש לדחות את התביעה נגד בעל החברה שכן לא היה כל טעם בהגשת תביעה אישית נגדו (התובעת אף חוייבה לשלם לו הוצאות משפט).

ומה אני אומרת?

פעם נוספת עושה בית הדין שימוש ראוי בהוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, ואינו מאפשר למעסיקים לחמוק מעונש: אסור לפטר אשה מעבודתה רק בגלל שהיא מעוניינת להרחיב את משפחתה. נקודה. תפנימו את זה כבר!!

 

[הידיעה באדיבות אתר פסק דין

פורסם בקטגוריה מסחרי, עבודה, עם התגים , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.